שגיאת 404: מה היא אומרת ואיך מתקנים אותה באתר
שגיאת 404 מוכרת כמעט לכל מי שגולש באינטרנט: לוחצים על קישור ובמקום התוכן מופיע "הדף לא נמצא". בכל אתר יש מדי פעם כתובות כאלה, וזה נורמלי. אבל כשהשגיאה מופיעה בדף שהביא תנועה מגוגל, בדף שאתרים אחרים מקשרים אליו או באמצע מסלול של לקוח שרצה להשאיר פרטים, היא עולה לעסק בלידים ובמכירות.
במדריך הזה נסביר:
- מה זו שגיאת 404, ומה ההבדל בינה לבין 404 רכה ו-410;
- למה היא מופיעה ומה גולש יכול לעשות כשהוא נתקל בה;
- איך שגיאות 404 משפיעות על SEO, ומתי צריך לדאוג;
- איך מוצאים דפי 404 בעזרת Google Search Console, GA4 וכלי סריקה;
- איך מתקנים אותן ב-Webflow וב-WordPress, ואיך נמנעים מהן במעבר אתר;
- איך מעצבים דף 404 שמחזיר את הגולש לאתר במקום לאבד אותו.
מה זו שגיאת 404 ולמה היא נקראת כך
שגיאת 404 היא קוד תגובה של השרת. היא אומרת שהשרת עובד, קיבל את הבקשה, אבל לא מצא שום משאב בכתובת שביקשו ממנו. השם המלא שלה הוא HTTP 404 Not Found.
במילים פשוטות, 404 מופיעה כשמישהו מנסה לפתוח תוכן שלא קיים. קישור שמוביל לתוכן כזה נקרא קישור שבור.
הדפדפן והשרת מדברים ביניהם לפי פרוטוקול HTTP, ועל כל בקשה השרת עונה בקוד בן שלוש ספרות. הספרה הראשונה מציינת את סוג התגובה, והשתיים האחרות את המצב המדויק בתוך הסוג:
- 2xx – הבקשה הצליחה. 200 פירושו שהדף נטען כרגיל;
- 3xx – הפניה. 301 היא הפניה קבועה לכתובת חדשה, 302 היא הפניה זמנית;
- 4xx – שגיאה בצד הבקשה. 404 פירושו "לא נמצא";
- 5xx – תקלה בצד השרת, למשל 500 או 503.
404 מול 410 ושאר קודי 4xx
בקבוצת 4xx יש עוד קודים שכדאי להכיר. 403 אומר שהגישה למשאב אסורה. 410 Gone אומר שהמשאב הוסר ולא יחזור. בפועל גוגל מתייחס ל-404 ול-410 כמעט באותה צורה: שני הקודים מוציאים את הדף מהאינדקס אחרי כמה סריקות. לכן 410 מתאים לתוכן שהסרתם בכוונה ולתמיד, למשל מוצר שירד מהקטלוג ואין לו תחליף. את הרשימה המלאה של הקודים ואת האופן שבו גוגל מטפל בכל אחד מהם אפשר למצוא בתיעוד הרשמי של Google Search Central.
מה זו שגיאת 404 רכה (Soft 404)
יש גם מצב שנקרא 404 רכה. התוכן לא קיים, אבל השרת מדווח שהדף נטען בהצלחה ומחזיר קוד 200 במקום 404. הגולש רואה דף ריק, הודעה "הדף לא נמצא" או דף בלי התוכן שחיפש, אבל מבחינה טכנית הכול "תקין".
זו בעיה גדולה יותר מ-404 רגילה. מנוע החיפוש צריך לנחש שהדף ריק, ועד שהוא מנחש הוא מבזבז עליו סריקות. לפעמים דפים כאלה אפילו נכנסים לאינדקס ומופיעים בתוצאות. 404 רכה מופיעה בדרך כלל בדפי קטגוריה ריקים, בדפי חיפוש בלי תוצאות, בדפי מוצר שאזל מהמלאי ונשאר בלי תוכן, ובאתרים שבהם כל כתובת לא קיימת מופנית לדף הבית.

למה מופיעה שגיאת 404
לשגיאת 404 יש כמה סיבות נפוצות. ברוב המקרים היא נוצרת מעבודה שגרתית על האתר, לא מתקלה.
הדף נמחק
למשל, בחנות אונליין הסירו מוצר שכבר לא נמכר. קישורים אליו נשארו בביקורות, בפוסטים ברשתות ובקבוצות וואטסאפ, וכל מי שלוחץ עליהם מגיע ל-404.
הדף הועבר לכתובת אחרת
החלטתם לשנות את מבנה האתר, ובמקום כתובות כמו /blog/web-design המאמרים עברו ל-/articles/web-design. אם לא הגדרתם הפניה מהכתובות הישנות, כל מי שמגיע אליהן מגוגל, מסימניות או מאתרים אחרים רואה 404. זו הסיבה הנפוצה ביותר לשגיאות 404 בהיקף גדול, והיא מופיעה כמעט בכל מעבר בין פלטפורמות.
הכתובת עודכנה
פרסמתם מאמר, קישרתם אליו מכמה דפים, ואחר כך תיקנתם שגיאת כתיב ב-slug. אם הקישורים הפנימיים לא עודכנו, הם מובילים עכשיו לכתובת שכבר לא קיימת.
הכתובת הוקלדה או הועתקה לא נכון
גולש הקליד כתובת מהזיכרון, או העתיק קישור ובטעות מחק תו או הוסיף אחד. באתרים בעברית יש לזה גרסה מקומית: כתובת עם אותיות עבריות הופכת בהעתקה לרצף ארוך של תווים כמו %D7%93%D7%A3, ובוואטסאפ, במייל או ב-SMS היא נחתכת לפעמים באמצע. זו אחת הסיבות שבגללן אנחנו ממליצים על slug באותיות לטיניות גם באתר בעברית.
תקלה טכנית באתר
404 יכולה להופיע גם בגלל הגדרות שרת שגויות, תקלה ב-CMS, תוסף שמשנה את מבנה הכתובות או בעיה בניתוב. במקרה כזה הגולש לא יכול לעשות כלום, ובעל האתר צריך לאתר את המקור ולתקן אותו.

מה גולש יכול לעשות כשהוא רואה 404
אם אתם נתקלים בשגיאת 404 באתר של מישהו אחר, קודם כול בדקו את הכתובת: אולי חסר בה תו או נוסף תו מיותר. אם הכתובת נראית תקינה:
- רעננו את הדף, אפשר גם אחרי כמה דקות. לפעמים השגיאה זמנית;
- חפשו את התוכן בחיפוש של האתר, אם יש כזה. אם הדף הועבר, סביר שתמצאו אותו בכתובת החדשה;
- חפשו בגוגל או שאלו צ'אטבוט עם חיפוש ברשת. הם יכולים להראות את הכתובת העדכנית;
- אם אתם בטוחים שהתוכן אמור להיות שם, כתבו לבעל האתר דרך דף יצירת הקשר או בוואטסאפ. ייתכן שהוא בכלל לא יודע על התקלה.
איך שגיאות 404 משפיעות על SEO
מתי 404 היא לא בעיה
כמה קישורים שבורים לא פוגעים בדירוג של האתר. גוגל אומר במפורש ש-404 היא חלק רגיל מהחיים של אתר: דפים נמחקים, מוצרים יורדים מהמלאי, וזה צפוי. דף שמחזיר 404 פשוט יוצא מהאינדקס אחרי כמה סריקות, ושאר הדפים באתר ממשיכים להיות מדורגים כרגיל.
אין גם סף אחוזים קבוע שממנו שגיאות 404 מתחילות להזיק. באתרים שמוסיפים ומוחקים בהם דפים כל הזמן, כמו חנויות גדולות או לוחות מודעות, דוח ה-404 ב-Search Console יכול להיות ארוך מאוד, וזה בסדר.
מתי צריך לדאוג
הבעיה מתחילה בשלושה מצבים:
- 404 בדף שהביא תנועה. הדף דורג גבוה בחיפושים רלוונטיים והביא כניסות. אין על זה עונש מגוגל, אבל הדף יוצא מתוצאות החיפוש, ויחד איתו נעלמים התנועה והלידים שהוא הביא.
- 404 בדף שאתרים אחרים מקשרים אליו. קישורים חיצוניים לדף שמחזיר 404 לא מעבירים סמכות. האתר מאבד חלק מהסמכות שנצברה במשך שנים, וזה כבר יכול להשפיע על הדירוג שלו.
- הרבה קישורים שבורים בתוך האתר. הסורק של גוגל נתקל שוב ושוב במבוי סתום, והסמכות הפנימית לא מגיעה לדפים החשובים. באתרים גדולים זה גם מבזבז חלק מתקציב הסריקה.
גם בלי קשר ל-SEO, 404 פוגעת בחוויית המשתמש. גולש שהגיע ממודעה ממומנת או מניוזלטר ונתקל ב"הדף לא נמצא" סוגר את הטאב, והכסף שהושקע כדי להביא אותו הולך לפח. כך גם אצל מנועי תשובות: כש-ChatGPT, Gemini או Perplexity מצטטים דף שכבר לא קיים, הגולש מגיע ישר ל-404.
איך מוצאים דפי 404 באתר
Google Search Console
הכלי הראשון שכדאי לפתוח הוא Google Search Console. בדוח Pages, בחלק Indexing, גוגל מפרט למה דפים לא נכנסו לאינדקס. שתי הסיבות שמעניינות אותנו הן Not found (404) ו-Soft 404. לחיצה על כל אחת מהן מציגה את רשימת הכתובות.
שני כלים נוספים באותו חשבון:
- Crawl stats בהגדרות: סטטיסטיקת סריקה לפי קוד תגובה, כולל כמה בקשות הסתיימו ב-404;
- URL Inspection: בדיקה של כתובת בודדת, כולל הקוד שהשרת החזיר ומאיפה גוגל מצא אותה.
אם אתם מקבלים תנועה גם מ-Bing, ב-Bing Webmaster Tools יש דוחות דומים. בדרך כלל כדאי לחבר את שניהם.
GA4: כמה גולשים באמת מגיעים ל-404
Search Console מראה מה הסורק רואה. כדי לדעת כמה אנשים נתקלים בשגיאה, פתחו את GA4. ברוב האתרים דף ה-404 נשאר באותה כתובת שנשברה, אבל הכותרת שלו קבועה, למשל "הדף לא נמצא" או "404". בדוח Pages and screens בחרו בממד Page title, סננו לפי הכותרת הזאת, ותראו כמה צפיות היו בדף השגיאה. כדי לראות אילו כתובות שבורות, הוסיפו ממד משני Page path, ואם רוצים לדעת מאיפה הגיעו אליהן, Page referrer.
דף ה-404 הוא אחד הדפים שכדאי לעקוב אחריהם באופן קבוע. קפיצה פתאומית בצפיות שלו אומרת בדרך כלל שמשהו נשבר: קמפיין עם קישור שגוי, שינוי במבנה האתר או תוסף שהשתגע. על חיבור הנתונים האלה לתמונה אחת כתבנו במדריך על אנליטיקה מקצה לקצה.
כלי סריקה
כלים חיצוניים סורקים את האתר כמו שגוגל סורק אותו ומוצאים קישורים שבורים עוד לפני שגוגל מגיע אליהם:
- Screaming Frog SEO Spider – תוכנה למחשב שסורקת את האתר ומציגה כל כתובת עם קוד התגובה שלה ואת הדפים שמקשרים אליה. הגרסה החינמית מוגבלת ל-500 כתובות, וזה מספיק לרוב אתרי העסקים הקטנים;
- Ahrefs Webmaster Tools – חינמי לבעלי אתרים מאומתים. מראה גם קישורים חיצוניים שמובילים לדפי 404 אצלכם, כלומר את הסמכות שאתם מפסידים;
- Semrush Site Audit – בדיקה מקיפה של האתר, כולל קישורים שבורים ושרשראות הפניה;
- תוספים לדפדפן כמו Check My Links – בדיקה מהירה של כל הקישורים בדף אחד.
אם אתם כבר עובדים עם כלי SEO כלשהו, בדקו אם יש בו דוח קישורים שבורים לפני שאתם מוסיפים עוד כלי.

איך מתקנים שגיאות 404
הפתרון תלוי בשאלה איפה נמצא הקישור השבור ולמה הוא נשבר.
קישור חיצוני לדף שלא קיים
אם הקישור נמצא באתר של מישהו אחר, אתם לא יכולים לשנות אותו. יש שלוש אפשרויות:
- לשחזר את הדף, אם הוא נמחק בטעות;
- להגדיר הפניה 301 מהכתובת הישנה לדף הרלוונטי ביותר שקיים היום;
- לפנות לבעל האתר ולבקש לעדכן את הקישור. זה עובד לפעמים, בעיקר מול שותפים וספקים.
קישור פנימי שבור
אם הקישור מוביל מדף אחד באתר שלכם לדף אחר, יש יותר אפשרויות:
- טעות כתיב בקישור – מתקנים את הכתובת בקישור עצמו;
- הדף נמחק בטעות – משחזרים אותו מהפח של מערכת הניהול, מהיסטוריית הגרסאות או מגיבוי;
- הדף נמחק בכוונה – מסירים את הקישורים אליו מדפים אחרים, ואם יש לו תחליף רלוונטי, מגדירים הפניה 301;
- הדף הועבר – מעדכנים את הקישורים הפנימיים לכתובת החדשה ומגדירים הפניה 301 מהישנה;
- תקלה טכנית – מבררים מה גורם ל-404 ומתקנים את המקור: הגדרות ניתוב, מבנה הכתובות ב-CMS או תוסף שמתנגש.
עדיף לעדכן את הקישור הפנימי ישירות, גם כשיש הפניה. הפניה היא רשת ביטחון לקישורים שאתם לא שולטים בהם, לא תחליף לקישור נכון. על בניית קישורים פנימיים שמחזקים את הדפים החשובים כתבנו במדריך על קישורים פנימיים ו-SEO.
הפניות 301 ב-Webflow
ב-Webflow מגדירים הפניות בהגדרות האתר, בלשונית Publishing, באזור 301 Redirects: כותבים את הנתיב הישן ואת הנתיב החדש, שומרים ומפרסמים את האתר. אפשר להגדיר גם הפניה לפי תבנית. למשל, כשכל המאמרים עוברים מ-/blog/ ל-/articles/, כלל אחד עם ביטוי רגולרי מחליף מאות שורות. דף ה-404 עצמו נמצא ב-Webflow ברשימת העמודים, תחת Utility Pages, ואפשר לעצב אותו כמו כל עמוד אחר.
הפניות ו-404 ב-WordPress
ב-WordPress הרבה שגיאות 404 פתאומיות נגרמות מכללי ניתוב שהשתבשו, למשל אחרי העברת שרת או התקנת תוסף. הפתרון הראשון שכדאי לנסות פשוט: הגדרות ← קישורים קבועים ← שמירת שינויים, בלי לשנות שום דבר. השמירה בונה מחדש את כללי הכתובות.
להפניות משתמשים בדרך כלל בתוסף ייעודי כמו Redirection, או במנהל ההפניות של תוסף ה-SEO שכבר מותקן אצלכם, למשל Rank Math או Yoast SEO Premium. Redirection גם רושם כל פגיעה ב-404, כך שרואים אילו כתובות שבורות באמת מקבלות תנועה. על בחירת תוספים ועל בניית אתר WordPress מאפס כתבנו במדריך לבניית אתר ב-WordPress.
לנקות את מפת האתר
אחרי התיקון, הסירו את הכתובות השבורות מקובץ ה-XML sitemap ושלחו אותו מחדש ב-Search Console. מפת האתר צריכה לכלול רק דפים שמחזירים 200 ושאתם רוצים באינדקס. ב-Webflow וברוב תוספי ה-SEO של WordPress המפה מתעדכנת לבד, אבל כדאי לבדוק שלא נשארו בה דפים שהוגדרה מהם הפניה.

איך נמנעים מ-404 במעבר אתר
רוב גלי ה-404 הגדולים נוצרים במעבר: מ-Wix ל-Webflow, מאתר ישן ל-WordPress, או בעיצוב מחדש שבו משנים את מבנה התפריט. הכתובות משתנות, ואם לא מכינים את זה מראש, האתר החדש עולה עם מאות קישורים שבורים וגוגל מתחיל לאבד את הדפים הישנים.
בונים מפת הפניות לפני ההשקה
תהליך מעבר מסודר כולל:
- רשימה מלאה של הכתובות הישנות. מוציאים אותה מסריקה של האתר הישן, ממפת האתר, מ-Search Console ומ-GA4, כדי לא לפספס דפים שיש להם תנועה או קישורים חיצוניים;
- התאמה אחד לאחד. לכל כתובת ישנה מוצאים את הדף המקביל באתר החדש. אם אין דף מקביל, מפנים לקטגוריה הקרובה ביותר, לא לדף הבית;
- הפניות 301 שמוכנות ליום ההשקה. ההפניות צריכות לעבוד מהדקה הראשונה, לא שבוע אחרי;
- בדיקה אחרי ההשקה. סורקים את רשימת הכתובות הישנות ומוודאים שכל אחת מחזירה 301 ומגיעה לדף שמחזיר 200, בלי שרשראות של כמה הפניות ברצף;
- מעקב בשבועות הראשונים. בודקים ב-Search Console ובדף ה-404 ב-GA4 אם צצות כתובות שלא נכנסו למפה, ומוסיפים הפניות.
לגוגל יש מדריך רשמי להעברת אתר עם שינוי כתובות, וכדאי לעבור עליו לפני כל מעבר.
כתובות בעברית
אם באתר הישן היו כתובות עם אותיות עבריות, קחו בחשבון שבמערכות שונות הן נשמרות בקידוד שונה. כלל הפניה שכתוב בעברית רגילה לא תמיד יתפוס כתובת שמגיעה מקודדת. בדקו כל הפניה כזאת בדפדפן, ועדיף לנצל את המעבר כדי לעבור ל-slug באותיות לטיניות.
איך מעצבים דף 404 טוב
מה חשוב מבחינה טכנית
הכלל הראשון: דף השגיאה חייב להחזיר קוד 404 ולא 200, אחרת מנועי החיפוש יראו 404 רכה. מאותה סיבה לא כדאי להפנות את כל הכתובות הלא קיימות לדף הבית. גוגל כותב שהפניה כזאת עלולה להיחשב גם היא כ-404 רכה, והגולש מגיע לדף הבית בלי להבין מה קרה לדף שחיפש. הנכון הוא שדף השגיאה ייפתח באותה כתובת שהגולש ביקש, עם קוד 404.
ב-Webflow וב-WordPress זה עובד כך כברירת מחדל, כשמשתמשים בדף ה-404 המובנה. הבעיות מתחילות כשמישהו מתקין תוסף "הפנה כל 404 לדף הבית" או בונה דף שגיאה נפרד ומפנה אליו.
מה צריך להופיע בדף
כל אחד מעצב את דף ה-404 כמו שהוא רוצה, אבל כדאי שיהיו בו:
- הודעה ברורה שהדף לא נמצא, בשפה פשוטה ובטון של המותג, בלי להאשים את הגולש;
- חיפוש באתר, כדי שהגולש יוכל למצוא את מה שחיפש;
- קישורים לדפים חשובים: דף הבית, השירותים, המוצרים הפופולריים או הבלוג;
- דרך ליצור קשר: קישור לטופס, כפתור וואטסאפ או מספר טלפון. בישראל כפתור וואטסאפ בדף 404 הופך לא פעם גולש מתוסכל לפנייה;
- התפריט והפוטר הרגילים של האתר, כדי שהגולש ירגיש שהוא עדיין באותו מקום.
כך לגולש שנתקל בשגיאה יש אפשרויות להמשיך באתר ולא לחזור לגוגל. דף 404 טוב שומר חלק מהגולשים שאחרת היו הולכים.
עיצוב ונגישות
מבחינה ויזואלית אפשר לעשות הרבה: איור בסגנון המותג, אנימציה קלה או הומור. רק אל תשכחו שהמטרה היא להחזיר את הגולש לאתר, ולכן החיפוש והקישורים צריכים להיות בולטים יותר מהבדיחה. אנימציה כבדה שמאטה את הטעינה בנייד פוגעת בדיוק ברגע שבו הגולש כבר מתוסכל.
דף ה-404 הוא חלק מהאתר, ולכן גם הוא צריך לעמוד בתקן הנגישות הישראלי ת"י 5568: כותרת H1 ברורה, ניגודיות מספקת, טקסט חלופי לאיור, ניווט במקלדת ותמיכה נכונה בעברית ובכיווניות מימין לשמאל.

איך RJL Studio עוזרת לטפל בשגיאות 404
ב-RJL Studio אנחנו בונים ומתחזקים אתרים ב-Webflow וב-WordPress, וטיפול ב-404 הוא חלק קבוע מהעבודה: סריקה של האתר, תיקון קישורים פנימיים, דף 404 מעוצב ונגיש, ומפת הפניות מלאה לכל מעבר אתר או עיצוב מחדש, כדי שהתנועה מגוגל לא תלך לאיבוד ביום ההשקה.
עוברים לפלטפורמה חדשה או רואים ב-Search Console יותר ויותר שגיאות? קראו על שירותי ה-SEO שלנו ועל בניית אתרים ב-Webflow, או השאירו פרטים ונבדוק יחד את האתר שלכם.
שאלות נפוצות על שגיאת 404
האם שגיאות 404 פוגעות בדירוג של האתר?
שגיאת 404 בפני עצמה לא פוגעת בדירוג של שאר הדפים. בעיות מתחילות כשהשגיאות מופיעות בדפים שהביאו תנועה, בדפים שאתרים אחרים מקשרים אליהם, או כשיש באתר הרבה קישורים פנימיים שבורים.
צריך להגדיר הפניה לכל כתובת שמחזירה 404?
לא. הפניות חשובות לדפים שהביאו תנועה, שיש אליהם קישורים חיצוניים או שיש להם תחליף רלוונטי. אם הבעיה היא טעות כתיב בקישור פנימי, מספיק לתקן את הקישור. כתובות אקראיות שאף אחד לא מבקר בהן אפשר להשאיר עם 404.
מה ההבדל בין 404 רגילה ל-404 רכה?
ב-404 רגילה השרת מחזיר קוד 404 ואומר ביושר שהדף לא קיים. ב-404 רכה השרת מחזיר 200, כאילו הכול תקין, אבל הדף ריק או בלי התוכן שחיפשו. גוגל מדווח על שתיהן ב-Search Console, ואת ה-404 הרכות כדאי לתקן קודם.
אפשר להפנות את כל דפי ה-404 לדף הבית?
לא מומלץ. גוגל עלול להתייחס להפניה כזאת כ-404 רכה, והגולש מגיע לדף הבית בלי להבין מה קרה. עדיף להפנות כל כתובת לדף הרלוונטי ביותר, ואם אין כזה, להציג דף 404 טוב עם חיפוש וקישורים.
איך בודקים איזה קוד תגובה מחזיר דף?
הדרך המהירה היא בכלי המפתחים של הדפדפן, בלשונית Network: טוענים את הדף מחדש ומסתכלים על הקוד בשורה הראשונה. אפשר להשתמש גם ב-URL Inspection של Google Search Console, בכלי סריקה כמו Screaming Frog או בתוסף דפדפן שמציג קודי תגובה.
הבהרה: התכנים בבלוג נועדו למטרות מידע ולימוד כללי בלבד, ונכונים למועד פרסומם. הם אינם מהווים ייעוץ מקצועי, משפטי, פיננסי או עסקי, ואינם המלצה או קריאה לבצע פעולה כלשהי. כל שימוש במידע נעשה על אחריות הקוראים בלבד, ואיננו אחראים לנזק שעלול להיגרם כתוצאה ממנו. קישורים לאתרים ולכלים חיצוניים מובאים לנוחות בלבד. לפני קבלת החלטות מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע.