איך בוחרים זוג פונטים לאתר: מדריך מעשי

יש מיליוני פונטים, ומהם אפשר להרכיב מיליוני צירופים. אפשר לבחור פונטים לאתר בניסוי וטעייה, עד שמשהו "מרגיש נכון". אבל כשמבינים כמה עקרונות פשוטים, הבחירה מהירה יותר, והתוצאה קריאה יותר, מקצועית יותר ומתאימה יותר למותג.

הפונט הוא אחד הדברים הראשונים שגולש קולט, עוד לפני שקרא מילה. הוא משפיע על התחושה אם העסק אמין, מודרני או יוקרתי, ועל השאלה אם יהיה נוח לקרוא את הטקסט עד הסוף. באתר בעברית יש לזה עוד שכבה: צריך שהפונט העברי והפונט הלועזי ייראו כמו משפחה אחת, ייטענו מהר ויעמדו בדרישות הנגישות.

במדריך הזה נסביר:

• מה זה זוג פונטים ולמה האתר צריך אותו;
• אילו גישות יש לבניית זוג, ומתי מספיק פונט אחד;
• אילו מאפיינים של פונט בודקים לפני שמשדכים;
• איך משלבים עברית ואנגלית באתר דו-לשוני;
• מה חשוב לדעת על מהירות טעינה, נגישות ורישיונות;
• איך בוחרים זוג פונטים צעד אחר צעד, ואילו טעויות כדאי להימנע מהן.

מה זה זוג פונטים

זוג פונטים (Font Pairing) הוא שני פונטים שמשמשים יחד באותו עיצוב: אחד לכותרות ואחד לטקסט הרץ באתר או בדף נחיתה, אחד למסר הראשי ואחד להסבר בבאנר, וכן בקטלוגים, בפוסטים ברשתות החברתיות ובמצגות.

בכל זוג יש פונט ראשי ופונט משני. הראשי מושך את העין ונותן לעיצוב אופי: הוא מופיע בכותרות, במספרים גדולים ובמסרים מרכזיים. המשני עושה את העבודה השקטה: פסקאות, תפריטים, טפסים, כפתורים והערות. הוא חייב להיות קריא בגדלים קטנים ובמסך טלפון.

בזהות חזותית של מותג בוחרים בדרך כלל לא פונט בודד אלא זוג, ובספר המותג מגדירים איך משתמשים בכל אחד מהם: באילו משקלים, באילו גדלים ולאילו סוגי טקסט. אם עוד אין לכם הגדרה כזאת, כדאי לקרוא את המדריך שלנו על זהות חזותית למותג, כי הפונטים הם אחד מאבני היסוד שלה.

למה האתר שלכם צריך זוג פונטים

זוג פונטים הוא כלי של טיפוגרפיה טובה, ולא קישוט. בוחרים אותו כדי להשיג שלוש מטרות.

לבנות היררכיה ולכוון את תשומת הלב

ההבדל בין שני הפונטים יוצר היררכיה חזותית: הוא מראה מה עיקר ומה טפל. בשלט חוצות תבחינו מיד במבצע של 50 אחוז הנחה, כי מסר כזה מעוצב גדול ובולט. רק אם תתעניינו ותעצרו, תקראו את הטקסט הקטן שמסביר שההנחה חלה על חלק מהמוצרים בלבד.

באתר זה עובד באותו אופן. גולש סורק את העמוד בכמה שניות: הוא קורא כותרות, קולט מספרים ומחפש כפתור. כשהכותרות שונות בבירור מהטקסט הרץ, קל לו להבין את מבנה העמוד ולמצוא את מה שחיפש. כשהכול נראה אותו דבר, העמוד נראה כמו קיר של טקסט, והגולש עוזב.

להעביר טון ומצב רוח

ניגוד או דמיון בין פונטים עוזרים "לספר סיפור": לא רק להבליט את העיקר, אלא גם לתת למילים אופי, כמעט כמו להוסיף להן קול. פונט סריף עדין בכותרת לצד פונט נקי בלי סריפים בטקסט מרגיש אלגנטי ומחושב. פונט מעוגל וידידותי מתאים לגן ילדים או לאפליקציה, ופחות למשרד עורכי דין. אותו טקסט בדיוק יישמע אחרת בכל צירוף.

ליצור אסתטיקה וזיכרון

לצד התועלת המעשית, לטיפוגרפיה יש גם תפקיד אסתטי. פונטים דקורטיביים עם צורות אותיות לא שגרתיות יכולים לקשט את העיצוב ולתת לו סגנון מזוהה. צירוף בולט עם פונט כזה מושך תשומת לב לעמוד הבית, לבאנר או לאריזה, ועוזר לגולש לזכור את המותג.

איך בונים זוג פונטים: שלוש גישות

כשצריך לבחור צירוף, קל ללכת לאיבוד: יש אינספור משפחות ומשקלים, ויותר מדי מהם נראים מתאימים או פשוט יפים. יש שתי דרכים פשוטות לצאת מזה, ועוד מקרה שבו לא צריך זוג בכלל.

שני משקלים מאותה משפחה

הדרך הבטוחה ביותר היא לקחת שני משקלים מאותה משפחת פונטים. למשל Heebo Light או Regular לטקסט הרץ ו-Heebo Bold לכותרות. לפונטים מאותה משפחה יש אותה גאומטריה, ולכן הם תמיד ייראו הרמוניים. הניגוד נוצר מהמשקל, מהגודל ומהריווח בין האותיות.

הגישה הזאת מתאימה במיוחד לאתרים עסקיים, לאתרי שירות ולממשקים, שבהם הבהירות חשובה יותר מהאפקט. היא גם טובה לביצועים: משפחה אחת היא פחות קבצים לטעון.

שני פונטים מקבוצות שונות

הדרך השנייה היא לשלב פונטים מקבוצות שונות. למשל פונט גאומטרי בלי סריפים לכותרת ופונט סריף קלאסי לטקסט, או להפך. אפשר גם לשלב פונט דקורטיבי או כתב יד למסר הראשי עם פונט נקי בלי סריפים לטקסט ההסבר.

אבל זוג לא חייב להיות "סריף פלוס בלי סריפים". אפשר ורצוי לבנות צירופים הרמוניים גם משני פונטים בלי סריפים, או משני פונטי סריף ממשפחות שונות.

העיקרון המרכזי: הפונטים צריכים להיות שונים זה מזה, כלומר ליצור ניגוד, אבל גם לחלוק כמה תכונות משותפות. אחרת הגולש ירגיש ששתי הכותרות נקלעו לאותו עמוד במקרה. ניגוד חלש מדי גרוע לא פחות: כששני פונטים כמעט זהים, זה נראה כמו טעות ולא כמו החלטה.

מתי מספיק פונט אחד ומתי צריך יותר

למרבית המסרים זוג פונטים מספיק בהחלט, אבל יש חריגים.

לפעמים מספיק פונט אחד. אם בקריאייטיב פרסומי יש שלוש מילים, סביר שיעוצבו באותו פונט. גם כותרת ופסקה ארוכה יכולות לחלוק פונט אחד, וההיררכיה תיבנה מגודל, משקל, צבע וריווח. הרבה אתרים מצליחים בנויים כך, במיוחד כשהמשפחה גדולה ויש בה משקלים רבים.

לפעמים צריך יותר. כשיש הרבה מידע ברמות חשיבות שונות, כמו במערכות ניהול, בדשבורדים ובאתרי תוכן גדולים, אפשר להשתמש בשלושה פונטים: למשל פונט נוסף למספרים, לקוד או לטבלאות. גם אז כדאי שתהיה סיבה ברורה לכל פונט. כלל אצבע לאתר עסקי רגיל: לא יותר משתי משפחות, ובכל אחת שניים או שלושה משקלים.

6 מאפיינים שבודקים לפני שמשדכים פונטים

כדי שהזוג יהיה הרמוני וגם מנוגד, כדאי לנתח קודם את המאפיינים הבסיסיים של כל פונט. כדאי לבחור במכוון באילו מאפיינים הפונטים יהיו דומים ובאילו שונים.

פרופורציות

היחס בין רוחב האות לגובהה. יש פונטים צרים וגבוהים, ויש נמוכים ורחבים. צירוף נפוץ: פונט סריף צר וגבוה בכותרת לצד פונט רחב מעט בלי סריפים בטקסט. פונט צר חוסך מקום בכותרות ארוכות במובייל, אבל בטקסט רץ הוא מתעייף מהר.

פתיחות האותיות

פתיחות (aperture) היא המידה שבה האותיות "פתוחות". בלטינית רואים את זה היטב באות c: בפונט אחד היא קרובה לחצי עיגול, ובאחר כמעט סגורה. בעברית שווה להסתכל על האותיות ב, כ, מ ו-ס. פונטים פתוחים קריאים יותר בגדלים קטנים ובמסכים, ולכן מתאימים לטקסט הרץ.

משקל ונטייה

הטקסט יכול להיות דק או עבה, והנטייה חלשה או בולטת. ניגוד במשקל הוא הכלי הפשוט והחזק ביותר: כותרת עבה מעל טקסט רגיל קוראת את עצמה. שימו לב שלרוב הפונטים העבריים אין גרסה נטויה של ממש, ועל כך נרחיב בהמשך.

צורה ואופי הקו

בחלק מהפונטים הקווים רכים ומעוגלים, ובאחרים יש הרבה זוויות חדות. שני פונטים מעוגלים ייצרו יחד תחושה רכה וידידותית. פונט חד בכותרת לצד פונט מעוגל בטקסט יכול לעבוד, אבל דורש עין מאומנת.

ניגודיות הקו

ניגודיות היא היחס בין העובי של הקווים שמרכיבים את האות. בפונטים עם ניגודיות גבוהה יש קווים עבים ודקים מאוד באותה אות, וזה נראה מעודן בגדלים גדולים. בגדלים קטנים הקווים הדקים "נעלמים", ולכן פונטים כאלה מתאימים יותר לכותרות. צירוף נפוץ: שני פונטים בפרופורציות דומות, אבל עם ניגודיות קו שונה.

אלמנטים דקורטיביים

אותיות יכולות לכלול עיטורים בסגנון היסטורי, או צורות שמזכירות סגנון מסוים. פונט דקורטיבי עובד בכותרת קצרה, ותמיד עם פונט נקי ושקט לידו. אף פעם לא בטקסט רץ, בתפריט או בטופס.

ועדיין, הכלל החשוב ביותר הוא להתחשב בהקשר ובמטרות של הפרויקט. לפעמים זוג שנראה "לא מתאים" ולא הרמוני הוא בדיוק הפתרון הנכון לעיצוב: למשל אתר של פסטיבל, גלריה או מותג אופנה שמחפש מתח חזותי. השאלה היא תמיד אם הבחירה משרתת את המסר, ולא אם היא עומדת בכלל.

פונטים בעברית ובאנגלית: זוג לאתר דו-לשוני

באתרים ישראליים כמעט תמיד יש שני כתבים: עברית ולטינית. גם באתר בעברית בלבד יופיעו שמות מותגים, כתובות מייל, מונחים מקצועיים ומספרים. לכן הזוג האמיתי באתר ישראלי הוא לעיתים קרובות לא רק "כותרת וטקסט", אלא גם "עברית ואנגלית".

בעברית אין אותיות רישיות ואין נטוי של ממש

בלטינית אפשר לבנות היררכיה גם מאותיות גדולות (ALL CAPS) ומנטוי. בעברית שני הכלים האלה כמעט לא קיימים: אין אותיות רישיות, ולרוב הפונטים העבריים אין גרסה נטויה מקורית. כשמבקשים מהדפדפן נטוי לפונט שאין לו כזה, הוא מטה את האותיות באופן מלאכותי, וזה נראה זול. לכן בעברית בונים היררכיה בעיקר מגודל, משקל, צבע וריווח, וכדאי לבחור משפחה עם מגוון משקלים.

שני כתבים שנראים כמו משפחה אחת

הדרך הקלה ביותר היא לבחור משפחה שתוכננה מראש לשני הכתבים. ב-Google Fonts יש כמה כאלה בחינם, עם רישיון שמאפשר שימוש מסחרי: Heebo (שמבוסס על Roboto), Assistant (שמבוסס על Source Sans), Rubik, IBM Plex Sans Hebrew, Noto Sans Hebrew ו-Open Sans. לטקסט עם אופי מסורתי יותר יש פונטי סריף כמו Frank Ruhl Libre, David Libre ו-Noto Serif Hebrew. גם לספריות פונטים עבריות מסחריות יש משפחות דו-לשוניות.

אם אתם משלבים פונט עברי ופונט לטיני ממשפחות שונות, בדקו אותם זה לצד זה באותו משפט. פונט עברי נראה לעיתים קרובות קטן יותר מהלטיני באותו גודל מוגדר, כי האותיות העבריות קרובות בגובהן לאותיות הקטנות בלטינית. הפתרון: להתאים גדלים, או להגדיר ב-CSS את המאפיין size-adjust כדי שהשניים ייראו באותו גובה. גם משקל ה-Bold של שני הפונטים צריך להיראות דומה.

איך הדפדפן בוחר פונט לכל אות

טריק שימושי: ב-CSS אפשר לרשום כמה פונטים ברשימה אחת, והדפדפן לוקח כל תו מהפונט הראשון שיש בו את התו הזה. אם תכתבו קודם פונט לטיני שאין בו אותיות עבריות, ואחריו פונט עברי, המילים באנגלית יוצגו בפונט הלטיני והמילים בעברית בפונט העברי. כך אפשר לשלב פונט לטיני אהוב עם פונט עברי שמתאים לו, בלי לעטוף כל מילה באנגלית בתגית נפרדת. רק זכרו שספרות וסימני פיסוק יגיעו מהפונט הראשון ברשימה שיש בו אותם.

ניקוד, כיווניות ומספרים

אם באתר יש טקסט מנוקד, למשל בתוכן לילדים או בציטוטים, בחרו פונט שתומך בניקוד, ותנו לשורות מרווח גדול יותר כדי שהניקוד לא ייחתך. בדקו גם איך הפונט מציג מספרים, מחירים בשקלים, טלפונים ושעות בתוך משפט בעברית: בטקסט מעורב, בכיוון מימין לשמאל, פונט עם ספרות צרות או לא אחידות נראה מבולגן מהר מאוד, במיוחד בטבלאות ובמחירונים.

פונטים, מהירות ונגישות: הצד הטכני

פונט יפה שנטען לאט או קשה לקריאה מזיק לאתר. לפני שמאשרים זוג, כדאי לבדוק גם את הצד הטכני.

מהירות טעינה

כל משקל של פונט הוא קובץ נפרד שהדפדפן צריך להוריד. שני פונטים בארבעה משקלים כל אחד, עם גרסאות נטויות, יכולים להכביד על העמוד, במיוחד בגלישה מהטלפון. כמה כללים פשוטים:

• טענו רק את המשקלים שבאמת בשימוש;
• השתמשו בפורמט WOFF2, הקל ביותר לרשת;
• שקלו פונט משתנה (Variable Font): קובץ אחד שמכיל את כל המשקלים, ולפעמים חוסך הרבה;
• הגדירו font-display: swap, כדי שהטקסט יופיע מיד בפונט חלופי ולא יישאר עמוד ריק;
• טענו מראש (preload) את הפונט הראשי שמופיע בחלק העליון של העמוד;
• התאימו את הפונט החלופי בגודל, כדי שהעמוד לא "יקפוץ" כשהפונט האמיתי נטען, כי קפיצה כזאת פוגעת במדד CLS של Core Web Vitals.

שמירת קובצי הפונטים על השרת של האתר עצמו, במקום טעינה משרת חיצוני, נותנת שליטה מלאה במטמון ובמשקלים, ונחשבת גם לאפשרות זהירה יותר מבחינת פרטיות הגולשים. עוד על הנושא במדריך שלנו על האצת מהירות האתר.

קריאות ונגישות

פונט נבחר קודם כל בשביל הקריאה. כמה כללים מעשיים לטקסט הרץ:

• גודל בסיס של 16 פיקסלים לפחות, גם במובייל;
• גובה שורה של 1.4 עד 1.6 בערך מגודל הפונט;
• אורך שורה של כ-45 עד 75 תווים, כדי שהעין לא תתעייף;
• ניגודיות בין הטקסט לרקע של 4.5:1 לפחות לטקסט רגיל ו-3:1 לטקסט גדול, לפי WCAG;
• להימנע ממשקלים דקים מאוד בטקסט רץ ובכפתורים.

בישראל אתרים של עסקים רבים מחויבים בנגישות לפי תקן 5568, שמבוסס על WCAG. מבחינת פונטים זה אומר טקסט אמיתי ולא טקסט בתוך תמונה, אפשרות להגדיל את הטקסט בלי שהעמוד יישבר וניגודיות מספקת. את הדרישות המלאות פירטנו במדריך על נגישות אתרים.

רישיון שימוש

לא כל פונט שמותקן לכם במחשב מותר לשימוש באתר. פונטים ב-Google Fonts מופצים ברובם ברישיון פתוח (SIL Open Font License) ומותרים לשימוש מסחרי. בפונטים מסחריים, כולל רבים מהפונטים העבריים, יש בדרך כלל רישיון נפרד לשולחן העבודה ורישיון לרשת, ולפעמים הוא מוגבל במספר צפיות או בדומיינים. בדקו את הרישיון לפני ההשקה, ושמרו את חשבונית הרכישה.

איך בוחרים זוג פונטים לאתר: 6 צעדים וכלים

צעד 1: מגדירים את האופי של המותג

לפני שפותחים ספריית פונטים, כתבו שלוש או ארבע מילים שמתארות את המותג: למשל "אמין, חם, מקצועי" או "נועז, טכנולוגי, צעיר". כל פונט שתבחנו צריך לעבור את המבחן הזה.

צעד 2: בוחרים קודם את הפונט לטקסט הרץ

נשמע הפוך, אבל הפונט המשני חשוב יותר: הוא מופיע ברוב העמוד. בחרו פונט קריא בעברית ובאנגלית, עם כמה משקלים ותמיכה במה שהאתר צריך: ניקוד, מספרים, סימנים מיוחדים.

צעד 3: מוסיפים פונט לכותרות, או משקל נוסף

עכשיו חפשו לו בן זוג לפי ששת המאפיינים: מה יהיה דומה ומה שונה. אם אין לכם סיבה טובה לפונט שני, נסו קודם משקל עבה של אותה משפחה.

צעד 4: בונים סולם גדלים

קבעו מראש גדלים לכותרות H1 עד H4, לטקסט, להערות ולכפתורים, לפי יחס קבוע ביניהם. כלים כמו Typescale עוזרים לחשב סולם כזה. בזכות הסולם האתר נראה עקבי, ולא כאילו כל עמוד עוצב בנפרד.

צעד 5: בודקים על תוכן אמיתי ובמובייל

אל תשפטו פונט לפי משפט לדוגמה. הציבו אותו בעמוד אמיתי עם טקסט אמיתי בעברית, מחירים, טופס ותפריט, ובדקו בטלפון, באור יום ובמסך קטן. הרבה צירופים שנראים מצוין במחשב מתפרקים במסך של 375 פיקסלים.

צעד 6: מתעדים ומגדירים פעם אחת

רשמו את ההחלטות: אילו פונטים, אילו משקלים, אילו גדלים ולאיזה סוג טקסט. ההגדרה הזאת צריכה לשבת במקום אחד במערכת שבה בנוי האתר, ולא בכל רכיב בנפרד. כך גם שינוי עתידי לוקח דקות ולא ימים.

כלים שעוזרים לבחור

• Google Fonts - הספרייה החינמית הגדולה, עם סינון לפי שפה, כולל עברית, ותצוגה מקדימה של הטקסט שלכם;
• Figma - לבדיקת צירופים על עיצוב אמיתי, עם סגנונות טקסט ומשתנים שמאפשרים להחליף פונט בכל העיצוב בבת אחת;
• תוספי דפדפן כמו WhatFont - מזהים איזה פונט משמש באתר שמצא חן בעיניכם;
• Typescale - לחישוב סולם גדלים;
• עוזרי AI כמו ChatGPT או Claude - יכולים להציע כמה כיווני צירוף לפי תיאור המותג, אבל חשוב לבדוק בעצמכם שהפונט קיים, תומך בעברית ומותר לשימוש באתר.

הגדרה בפלטפורמות הנפוצות

ב-Webflow מוסיפים פונטים בהגדרות האתר, מ-Google Fonts, מ-Adobe Fonts או בהעלאת קבצים, ומגדירים אותם פעם אחת בתגיות הבסיס ובמשתנים (Variables). ב-WordPress עושים זאת דרך קובץ theme.json או ספריית הפונטים של עורך האתר, וב-Elementor דרך הפונטים הגלובליים. ב-Wix יש ספריית פונטים מובנית עם פונטים עבריים, ואפשר להעלות פונט משלכם. בכל הפלטפורמות הכלל זהה: מגדירים במקום מרכזי אחד, לא בכל טקסט בנפרד.

טעויות נפוצות בבחירת פונטים לאתר

יותר מדי פונטים

שלושה, ארבעה ויותר פונטים באתר עסקי רגיל יוצרים רעש: העמוד נראה לא מקצועי, והאתר נטען לאט. אם אתם מוסיפים פונט, ודאו שיש לו תפקיד שאף פונט אחר לא ממלא.

ניגוד חלש מדי

שני פונטים בלי סריפים כמעט זהים נראים כמו טעות. אם בוחרים שני פונטים, ההבדל ביניהם צריך להיות ברור. אם לא, עדיף פונט אחד בשני משקלים.

פונט דקורטיבי בטקסט רץ

פונט כתב יד או פונט מעוטר יפה בכותרת קצרה, אבל בפסקה, בתפריט או בכפתור הוא פוגע בקריאות ובנגישות.

פונט שנבחר רק באנגלית

מעצבים בוחרים לפעמים פונט לטיני מרשים ורק אחר כך מגלים שאין לו עברית, או שהעברית שבו נראית ממשפחה אחרת. באתר ישראלי מתחילים מהעברית.

נטוי ואותיות רישיות "מושאלים" מאנגלית

נטוי מלאכותי בעברית, או טקסט באנגלית שכולו באותיות גדולות לצד עברית, יוצרים חוסר איזון. בנו היררכיה ממשקל וגודל.

לשכוח את המובייל ואת המהירות

פונט דק ואלגנטי בגודל 14 פיקסלים נראה מצוין במחשב של המעצב, אבל בלתי קריא בטלפון בשמש. וחמישה משקלים שאף אחד לא משתמש בהם מאטים כל עמוד. לא בכדי פונטים לא מתאימים הם אחד הסימנים שבגללם אתר נראה זול.

איך RJL Studio בוחרת פונטים לאתרים של לקוחות

ב-RJL Studio הטיפוגרפיה היא חלק מתהליך העיצוב מהיום הראשון. אנחנו מתחילים מאופי המותג ומהתוכן האמיתי, בוחרים זוג פונטים שעובד בעברית ובאנגלית, בונים סולם גדלים ומגדירים אותו במערכת העיצוב של האתר ב-Webflow, ב-WordPress או ב-Wix. אנחנו בודקים את הבחירה במובייל, דואגים שהפונטים ייטענו מהר, יעמדו בתקן הנגישות 5568 ויהיו ברישיון מתאים.

רוצים אתר שנראה מקצועי ונקרא בקלות? קראו על שירותי עיצוב UX/UI שלנו, על מיתוג ושפה חזותית, או השאירו פרטים ונחזור אליכם.

שאלות נפוצות על בחירת פונטים לאתר

כמה פונטים כדאי להשתמש באתר?

לאתר עסקי רגיל מספיקות שתי משפחות פונטים לכל היותר, ובכל אחת שניים או שלושה משקלים. הרבה אתרים מצוינים משתמשים במשפחה אחת בלבד ובונים היררכיה מגודל ומשקל. פונט שלישי מוצדק רק כשיש לו תפקיד ברור, כמו מספרים בדשבורד או קוד.

מה ההבדל בין פונט עם סריפים לפונט בלי סריפים?

סריפים הם "זנבות" קטנים בקצות הקווים של האותיות. פונטים עם סריפים נתפסים לרוב כקלאסיים ואלגנטיים, ופונטים בלי סריפים כנקיים ומודרניים. במסכים אפשר להשתמש בשני הסוגים לטקסט רץ, בתנאי שהגודל, המשקל והניגודיות מתאימים.

אילו פונטים בעברית חינמיים ומותרים לשימוש מסחרי?

ב-Google Fonts יש כמה משפחות עם עברית ברישיון פתוח שמאפשר שימוש מסחרי, למשל Heebo, Assistant, Rubik, IBM Plex Sans Hebrew, Noto Sans Hebrew ו-Frank Ruhl Libre. מומלץ לבדוק את הרישיון של כל פונט בעמוד שלו לפני השימוש.

האם הפונט משפיע על מהירות האתר ועל SEO?

כן. כל משקל הוא קובץ נוסף שהדפדפן מוריד, ופונט שנטען לאט או גורם לעמוד לקפוץ פוגע במדדי Core Web Vitals, שגוגל מתחשבת בהם. טעינה של משקלים נחוצים בלבד, פורמט WOFF2 ו-font-display: swap פותרים את רוב הבעיות.

איך משלבים פונט עברי ופונט באנגלית באותו אתר?

הכי פשוט לבחור משפחה שתוכננה לשני הכתבים. אם משלבים שני פונטים נפרדים, בודקים אותם זה לצד זה באותו משפט, מתאימים גדלים ומשקלים כך שייראו באותו גובה, ומגדירים ב-CSS רשימת פונטים שבה כל כתב מקבל את הפונט שלו.