תוכן העניינים

מצב קריאה

אודיט SEO טכני לאתר: מדריך מעשי עם Screaming Frog

אפשר לכתוב תוכן מצוין, להשקיע בעיצוב ולקנות פרסום, ועדיין לא להופיע בגוגל. לעיתים קרובות הסיבה לא נמצאת בטקסט אלא בשכבה הטכנית: עמודים שחסומים לאינדוקס בטעות, קישורים שמובילים לשגיאה, כותרות כפולות או שתי גרסאות של אותו עמוד שמתחרות זו בזו.

אודיט SEO טכני מוצא את הבעיות האלה לפני שהן עולות לכם בתנועה ובלידים. הכלי הפופולרי ביותר לבדיקה כזאת הוא Screaming Frog SEO Spider: סורק שעובר על האתר כמו רובוט של מנוע חיפוש ומרכז את כל מה שמצא בטבלאות ברורות.

במדריך הזה נסביר:

מה זה אודיט SEO טכני ולמה הוא חשוב;
איך מתחילים לעבוד עם Screaming Frog ומה כלול בגרסה החינמית;
איך בודקים עמודים, קודי תגובה וקישורים שבורים;
מה לבדוק בכתובות URL, בכותרות ובתיאורי מטא;
איך מטפלים בדפים כפולים בעזרת קישורים קנוניים;
איך בונים תוכנית עבודה מסודרת ואילו טעויות כדאי להימנע מהן.

מה זה אודיט SEO טכני ולמה הוא חשוב

אודיט SEO הוא בדיקה של האתר מול הדרישות של מנועי חיפוש. המטרה שלו פשוטה: למצוא את מה שמפריע לגוגל לסרוק את האתר, להבין אותו ולהציג אותו בתוצאות החיפוש.

לאודיט יש כמה שכבות. אודיט תוכן בודק את הטקסטים ואת ההתאמה לכוונת החיפוש. אודיט קישורים חיצוניים בודק מי מקשר אליכם. אודיט טכני מתמקד בתשתית: האם כל העמודים החשובים נגישים לרובוטים, האם השרת מחזיר את הקודים הנכונים, האם אין דפים כפולים ואם תגיות המטא מוגדרות כמו שצריך.

השכבה הטכנית היא הבסיס לכל השאר. אם עמוד שירות חסום לאינדוקס, הטקסט הכי טוב לא יעזור לו. אם חצי מהקישורים הפנימיים מובילים להפניות או לשגיאות, הרובוט מבזבז את משאבי הסריקה שלו, והגולשים מתוסכלים.

מתי כדאי לעשות אודיט טכני:

לפני השקה של אתר חדש, כדי לא לעלות לאוויר עם עמודי טסט באינדקס;
אחרי מיגרציה או רידיזיין, כשכתובות משתנות וקל לאבד הפניות;
כשהתנועה האורגנית יורדת בלי סיבה ברורה;
באופן קבוע, פעם ברבעון באתר קטן ופעם בחודש באתר גדול או בחנות אונליין.

מה זה Screaming Frog SEO Spider ואיך מתחילים

Screaming Frog SEO Spider הוא סורק אתרים שולחני של סוכנות ה-SEO הבריטית Screaming Frog. הוא מותקן על המחשב ועובד ב-Windows, ב-macOS וב-Linux. מקדמי אתרים, מפתחים ובעלי אתרים משתמשים בו כדי לראות את האתר כמו שרובוט של מנוע חיפוש רואה אותו.

הסורק מתחיל מעמוד הבית, עובר על כל קישור שהוא מוצא ואוסף נתונים על כל כתובת: קוד תגובה, כותרת, תיאור, כותרות H1 ו-H2, קישורים נכנסים ויוצאים, הוראות אינדוקס, תגית קנוניקל ועוד. את כל הדוחות אפשר לייצא לקובץ CSV או Excel, או ישירות ל-Google Sheets.

עכביש תלת-ממדי מזכוכית עם רגליים זוהרות זוחל על רשת של חלונות דפדפן מרחפים שמחוברים בקווים בצבעי סגול ותכלת — סורק עובר מקישור לקישור ובונה מפה של כל האתר, בדיוק כמו רובוט של מנוע חיפוש. איור: RJL Studio

גרסה חינמית או בתשלום

לתוכנה יש גרסה חינמית שסורקת עד 500 כתובות בכל סריקה. לאתר תדמית, לדף נחיתה או לבלוג קטן זה מספיק בהחלט, והיא כוללת את הבדיקות הבסיסיות: קודי תגובה, קישורים שבורים, הפניות, כותרות ותיאורי מטא, ודפים כפולים.

הרישיון בתשלום נמכר כמנוי שנתי. הוא מסיר את מגבלת הכתובות ופותח יכולות מתקדמות: שמירת סריקות והשוואה ביניהן, רינדור JavaScript לאתרים שהתוכן שלהם נטען בדפדפן, חילוץ נתונים מותאם, תזמון סריקות וחיבור ל-Google Search Console, ל-Google Analytics ול-PageSpeed Insights. את המחיר העדכני כדאי לבדוק באתר היצרן.

סריקה ראשונה

אחרי ההורדה וההתקנה מזינים את כתובת האתר בשורה העליונה ולוחצים Start. הסורק מתחיל לאסוף נתונים, ובצד ימין של המסך מופיעה סקירה כללית עם מספר הבעיות בכל קטגוריה. לחיצה על קטגוריה מסננת את הטבלה הראשית.

הגדרות שכדאי לבדוק לפני הסריקה

תתי-דומיינים. כברירת מחדל התוכנה מתייחסת לתתי-דומיינים כאל אתרים חיצוניים. אם הבלוג או החנות יושבים על תת-דומיין, סמנו ב-Configuration › Spider › Crawl את האפשרות Crawl All Subdomains.
robots.txt. הסורק מכבד את קובץ robots.txt כמו גוגל. אם חשוב לכם לבדוק גם עמודים חסומים, אפשר לשנות את ההתנהגות בהגדרות, אבל זכרו שזה לא מה שגוגל רואה.
JavaScript. אם האתר בנוי כאפליקציה שהתוכן שלה נטען בדפדפן, הפעילו רינדור JavaScript (בגרסה בתשלום). אחרת הסורק יראה עמודים כמעט ריקים.
אתר סטייג'ינג. אם סורקים גרסת בדיקה שמוגנת בסיסמה, אפשר להזין פרטי גישה בהגדרות האימות.

עמודים וקודי תגובה: לשונית Internal

בלשונית Internal מופיעות כל הכתובות שנמצאו בתוך הדומיין שלכם. לחיצה על כתובת פותחת בחלק התחתון את כל הנתונים עליה: משקל העמוד, קוד התגובה של השרת, מספר המילים, תגיות המטא, הקישורים הנכנסים והיוצאים ועוד. אפשר לסנן את הטבלה לפי סוג תוכן, למשל רק HTML או רק תמונות.

העמודה Indexable

העמודה הראשונה שכדאי לבדוק היא Indexable. היא מראה אם העמוד זמין לאינדוקס, ואם לא, העמודה Indexability Status מסבירה למה: הוראת noindex, תגית קנוניקל שמפנה לכתובת אחרת, הפניה או שגיאה.

כך מוצאים שני סוגים של בעיות. הראשון: עמודים חשובים שנחסמו בטעות, למשל עמוד שירות שקיבל noindex בזמן הפיתוח ונשאר כך אחרי ההשקה. השני: עמודים טכניים שלא צריכים להיות בגוגל, כמו עגלת קניות, דף תשלום, תוצאות חיפוש פנימי או דפי תודה. אותם כדאי להוציא מהאינדקס בהוראת noindex.

קודי תגובה

כל בקשה לשרת מקבלת קוד תגובה. בלשונית Response Codes אפשר לסנן לפי קבוצות:

2xx – העמוד נטען כרגיל. זה המצב הרצוי לכל עמוד שמקשרים אליו.
3xx – הפניה. הפניית 301 קבועה היא תקינה אחרי שינוי כתובת, אבל קישורים פנימיים צריכים להוביל ישירות לכתובת הסופית ולא דרך הפניה. שרשראות של כמה הפניות ברצף מאטות את הטעינה ואת הסריקה.
4xx – העמוד לא קיים או חסום. כל קישור פנימי לשגיאת 404 צריך תיקון: עדכון הקישור או הפניה לעמוד רלוונטי. על עמוד 404 טוב כתבנו במדריך איך בונים עמוד שגיאה 404.
5xx – שגיאת שרת. אם היא חוזרת על עצמה, זו בעיה של אחסון או של קוד, וצריך לטפל בה מיד.

לוח זכוכית מרחף עם שורות של נורות עגולות בירוק, כתום ואדום, חצים תלת-ממדיים שמתעקלים בין השורות ומשולש אזהרה בפינה — קודי תגובה מראים אילו עמודים נטענים, אילו מפנים הלאה ואילו מחזירים שגיאה. איור: RJL Studio

קישורים חיצוניים ושבורים: לשונית External

הלשונית External מציגה את כל הקישורים מהאתר שלכם לאתרים אחרים. נניח שבמאמר בבלוג קישרתם למחקר או לתיעוד של כלי. עם הזמן העמוד הזה נמחק או עובר לכתובת אחרת, והקישור נשבר. הגולש שלוחץ עליו מקבל שגיאה, והמאמר מאבד מהערך שלו.

הסורק מראה לכל קישור חיצוני את קוד התגובה שלו ואת העמודים באתר שבהם הוא מופיע. כדי למצוא את מקור הבעיה, בוחרים את הכתובת השבורה ופותחים בחלק התחתון את הלשונית Inlinks: שם רשומים כל העמודים שמקשרים אליה.

כדי לראות את כל הקישורים השבורים במקום אחד, פנימיים וחיצוניים, אפשר לייצא את הדוח המוכן של קודי 4xx דרך התפריט Bulk Export. כך מקבלים טבלה עם העמוד המקשר, הקישור השבור וטקסט העוגן, וקל לחלק את התיקונים בין אנשי הצוות.

תשומת לב גם לקישורים פנימיים. הם מחלקים את הסמכות בין העמודים ועוזרים לגוגל להבין מה חשוב באתר. עמוד שאף עמוד אחר לא מקשר אליו כמעט לא יקבל תנועה. על בניית מבנה קישורים נכון הרחבנו במדריך קישורים פנימיים ב-SEO.

שרשרת זכוכית תלת-ממדית של חוליות מבריקות שאחת מהן סדוקה ושבורה, וסביבה חלונות דפדפן מרחפים וזכוכית מגדלת זוהרת — קישור שבור אחד במאמר פופולרי פוגע גם בחוויית הגולש וגם באמון של מנוע החיפוש. איור: RJL Studio

כתובות URL: מה לבדוק

בלשונית URL הסורק מסמן כתובות עם מאפיינים בעייתיים: אותיות גדולות, קווים תחתונים, תווים שאינם באנגלית, פרמטרים, כתובות ארוכות מדי וכתובות כפולות.

עברית בכתובת

גוגל יודע לסרוק ולדרג כתובות בעברית. הבעיה מתחילה כשמשתפים אותן: בוואטסאפ, במייל או ברשתות החברתיות הכתובת הופכת לרצף ארוך של תווים מקודדים, כמו ‎%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA, שנראה חשוד ונשבר בקלות. לכן באתרים בעברית אנחנו ממליצים על כתובות קצרות באותיות לטיניות, עם מילים באנגלית או בתעתיק.

אורך ומבנה

כתובת ארוכה עם הרבה תיקיות מקוננות מעידה לעיתים קרובות על מבנה אתר מסובך מדי. כתובת טובה קצרה, קריאה ומתארת את התוכן. בין מילים עדיף להשתמש במקף ולא בקו תחתון, וכדאי להימנע מאותיות גדולות, כי בחלק מהשרתים ‎/About ו-‎/about הם שני עמודים שונים.

פרמטרים

כתובות עם פרמטרים, כמו מיון או סינון בחנות, יכולות לייצר אלפי גרסאות של אותו עמוד. אם הסורק מוצא הרבה כתובות כאלה, צריך להחליט אילו מהן יכולות להופיע בגוגל ואילו לסמן בקנוניקל לעמוד הראשי.

כותרות ותיאורי מטא: Page Titles ו-Meta Description

תגית ה-title היא הכותרת שמופיעה בתוצאות החיפוש ובלשונית הדפדפן. תיאור המטא הוא הטקסט הקצר שגוגל עשוי להציג מתחתיה. שניהם משפיעים על ההחלטה של הגולש אם ללחוץ על התוצאה שלכם.

בלשוניות Page Titles ו-Meta Description הסורק מסמן:

עמודים שאין להם כותרת או תיאור בכלל;
כותרות ותיאורים כפולים, כלומר אותו טקסט בכמה עמודים;
טקסטים ארוכים מדי או קצרים מדי;
כותרת שזהה ל-H1 של העמוד;
עמודים עם יותר מתגית title אחת.

כפילויות הן הבעיה הנפוצה ביותר. באתרים שנבנו מתבנית, הרבה עמודים מקבלים את אותה כותרת של עמוד הבית, ואז גוגל לא מבין מה ההבדל ביניהם. בחנויות אונליין זה קורה בעמודי מוצר דומים.

לגבי אורך אין מספר קדוש. גוגל חותך את הכותרת לפי רוחב בפיקסלים ולא לפי מספר תווים, ולעיתים מחליף את התיאור בטקסט מתוך העמוד. אפשר להגדיר את הגבולות שמתאימים לכם ב-Configuration › Spider › Preferences, והסורק יסמן את מה שחורג מהם. איך לכתוב כותרת ותיאור שמקבלים קליקים, הסברנו במדריך על סניפט בתוצאות החיפוש.

כדאי לבדוק באותה הזדמנות גם את הלשוניות H1 ו-H2: עמוד בלי H1, עם כמה H1 או עם H1 זהה בעמודים שונים הוא סימן לבעיה במבנה התבנית.

חמישה כרטיסי עמודים מזכוכית בשורה, שניים מהם זהים ומוקפים בהילה כתומה, ובקצה סרגל ומספריים שגוזרים פס ארוך מדי — כותרות ותיאורים כפולים או ארוכים מדי הם הממצא הנפוץ ביותר באודיט. איור: RJL Studio

קישורים קנוניים ודפים כפולים: Canonicals

דפים כפולים הם עמודים עם תוכן זהה או כמעט זהה בכתובות שונות. הם נוצרים בקלות: גרסה עם www ובלי www, עם http ועם https, עם לוכסן בסוף ובלעדיו, עם פרמטרים של מעקב או כשאותו בלוג מופיע גם בדומיין הראשי וגם בתת-דומיין. כשכמה גרסאות נכנסות לאינדקס, הן מתחרות זו בזו ומפצלות את הסמכות.

יש שתי דרכים עיקריות לטפל בכפילויות:

הפניית 301 – כשהגרסה הכפולה לא צריכה להיות נגישה בכלל, למשל http או כתובת ישנה אחרי מיגרציה.
תגית קנוניקל – כשהגרסה צריכה להישאר נגישה לגולשים, אבל רוצים לומר לגוגל איזו כתובת היא הראשית. למשל עמוד מוצר שנפתח עם פרמטרים של סינון.

הלשונית Canonicals מראה אילו עמודים חסרים קנוניקל, באילו יש כמה תגיות סותרות ואילו מפנים לכתובת שלא מחזירה קוד 200 או חסומה לאינדוקס. הכלל החשוב: הכתובת הקנונית חייבת להיות עמוד חי, נגיש ובר-אינדוקס. קנוניקל שמפנה לעמוד עם הפניה או שגיאה הוא בדרך כלל סימן לטעות בהגדרות.

באתרים דו-לשוניים, למשל עברית ואנגלית, כדאי לבדוק גם את הלשונית Hreflang: כל גרסה צריכה להצביע על הגרסה המקבילה בשפה השנייה, ולא לסמן אותה כקנונית.

שני עמודי אינטרנט זהים מזכוכית מרחפים זה לצד זה, חץ זוהר בסגול מוביל מאחד מהם אל עמוד שלישי מבריק שעליו כתר כתום — תגית קנוניקל אומרת לגוגל איזו מבין הגרסאות הדומות היא העמוד הראשי. איור: RJL Studio

תוכנית עבודה: אודיט טכני ב-7 שלבים

הסורק מוצא הרבה ממצאים, ולא כולם דחופים. כדי שהאודיט יוביל לתיקונים ולא רק לגיליון ארוך, עבדו לפי סדר.

שלב 1: מתחילים מ-Google Search Console

לפני הסריקה פתחו את דוח Page indexing ב-Google Search Console. הוא מראה אילו עמודים גוגל באמת הוסיף לאינדקס ולמה הוא דחה אחרים. זה המקור הרשמי היחיד למה שגוגל רואה, והסורק משלים אותו.

שלב 2: סורקים את כל האתר

הריצו סריקה מלאה ושמרו אותה (בגרסה בתשלום), כדי שתוכלו להשוות לסריקה הבאה אחרי התיקונים.

שלב 3: בודקים אינדוקס

ודאו שכל העמודים החשובים ניתנים לאינדוקס ושעמודים טכניים לא. השוו את התמונה למפת האתר (sitemap.xml): בה צריכים להופיע רק עמודים חיים עם קוד 200.

שלב 4: מתקנים שגיאות והפניות

תקנו קישורים פנימיים לעמודי 404, עדכנו קישורים שעוברים דרך הפניות ופרקו שרשראות הפניה. בתום מיגרציה זה השלב הקריטי ביותר.

שלב 5: מסדרים כפילויות

בחרו כתובת ראשית אחת לכל תוכן, הגדירו הפניות 301 וקנוניקל לפי הצורך, וודאו שכל הגרסאות של הדומיין מפנות לגרסה אחת.

שלב 6: משפרים תגיות מטא וכותרות

כתבו כותרות ותיאורים ייחודיים לעמודים החשובים קודם: עמוד הבית, עמודי שירות, קטגוריות ומוצרים מובילים. אחר כך עברו לשאר.

שלב 7: בודקים מהירות ומעקב

חברו את הסורק ל-PageSpeed Insights או בדקו את העמודים המרכזיים ידנית. מה משפיע על המהירות ואיך לשפר אותה, כתבנו במדריך על מהירות טעינת אתר. קבעו תאריך לאודיט הבא.

כלים נוספים לאודיט

Screaming Frog הוא לא הכלי היחיד. Sitebulb נותן דוחות מוסברים וויזואליים יותר. ב-Ahrefs Webmaster Tools יש אודיט אתר חינמי לבעלי אתרים מאומתים, ול-Semrush יש כלי Site Audit שרץ בענן ומתוזמן אוטומטית. בכל מקרה, Google Search Console נשאר החובה הראשונה.

טעויות נפוצות באודיט

מתקנים הכול בבת אחת. קודם מטפלים במה שחוסם אינדוקס ושובר קישורים, ורק אחר כך באורך של תיאורים.
סומכים על הסורק בלי Search Console. הסורק מראה מה אפשר לסרוק, ולא מה גוגל החליט לאנדקס.
סורקים את אתר הסטייג'ינג במקום האתר החי, או להפך, ומתקנים בגרסה הלא נכונה.
לא בודקים אחרי השקה. אחרי כל מיגרציה, רידיזיין או שינוי מבנה כתובות צריך סריקה חוזרת.
מתייחסים לכל ממצא כאל שגיאה. חלק מהסימונים הם המלצות. החליטו לפי ההקשר של האתר שלכם.

איך RJL Studio עושה אודיט SEO טכני לאתרים

ב-RJL Studio אודיט טכני הוא חלק קבוע מכל השקה, מיגרציה ורידיזיין. אנחנו סורקים את האתר, מצליבים את הממצאים עם Google Search Console, ומתקנים בעצמנו את מה שמוצאים: הפניות 301, קנוניקל, תגיות מטא, מפת אתר, הגדרות אינדוקס, hreflang לאתרים דו-לשוניים ומהירות טעינה. באתרי Webflow אנחנו דואגים גם שגרסת הסטייג'ינג לא תיכנס לאינדקס ושכל הכתובות הישנות יקבלו הפניה אחרי מעבר פלטפורמה.

רוצים לדעת מה מעכב את האתר שלכם בגוגל? קראו על שירותי ה-SEO שלנו ועל בניית אתרים ב-Webflow, או השאירו פרטים ונחזור אליכם.

שאלות נפוצות על אודיט SEO טכני

כמה זמן לוקח אודיט SEO טכני?

סריקה של אתר תדמית קטן לוקחת כמה דקות, אבל הניתוח והתיקונים הם העבודה העיקרית. לאתר של כמה עשרות עמודים אודיט עם תוכנית תיקונים לוקח לרוב יום עד כמה ימי עבודה. חנות אונליין עם אלפי מוצרים דורשת יותר.

הגרסה החינמית של Screaming Frog מספיקה?

לאתר של עד 500 כתובות, כולל תמונות וקבצים, היא מספיקה לבדיקות הבסיסיות: קודי תגובה, קישורים שבורים, תגיות מטא וכפילויות. לאתרים גדולים, לאתרים שבנויים על JavaScript ולהשוואה בין סריקות צריך רישיון בתשלום.

מה ההבדל בין Screaming Frog ל-Google Search Console?

Google Search Console מראה מה גוגל עצמו סרק, אינדקס והציג, כולל קליקים וחשיפות. Screaming Frog סורק את האתר מבחוץ ומראה את מה שרובוט יכול למצוא בו. משתמשים בשניהם יחד: הסורק מוצא את הבעיות, ו-Search Console מאשר את ההשפעה שלהן.

כל כמה זמן צריך לעשות אודיט טכני?

באתר קטן שלא משתנה הרבה מספיקה בדיקה פעם ברבעון. בחנות אונליין, באתר עם בלוג פעיל או אחרי כל שינוי גדול, כמו מיגרציה או רידיזיין, כדאי לסרוק בתדירות גבוהה יותר ותמיד מיד אחרי ההשקה.

אפשר לעשות אודיט טכני בלי ידע בקוד?

את הסריקה ואת קריאת הדוחות אפשר ללמוד בלי לתכנת. חלק מהתיקונים, כמו כותרות ותיאורים, עושים במערכת ניהול התוכן. תיקונים אחרים, כמו הפניות, קנוניקל או בעיות ברינדור, דורשים לרוב מפתח או סוכנות שמכירים את הפלטפורמה.

הבהרה: התכנים בבלוג נועדו למטרות מידע ולימוד כללי בלבד, ונכונים למועד פרסומם. הם אינם מהווים ייעוץ מקצועי, משפטי, פיננסי או עסקי, ואינם המלצה או קריאה לבצע פעולה כלשהי. כל שימוש במידע נעשה על אחריות הקוראים בלבד, ואיננו אחראים לנזק שעלול להיגרם כתוצאה ממנו. קישורים לאתרים ולכלים חיצוניים מובאים לנוחות בלבד. לפני קבלת החלטות מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע.