מה זה DNS ואיך הוא מחבר את הדומיין לאתר שלכם

כשמישהו מקליד את כתובת האתר שלכם בדפדפן, הוא לא חושב על שרתים, על כתובות IP או על רשומות. הוא פשוט מצפה שהאתר ייפתח. מאחורי הרגע הזה עובדת מערכת אחת שרוב בעלי העסקים שומעים עליה רק כשמשהו נשבר: DNS.

DNS קובע לאן מגיע מי שמקליד את הדומיין שלכם, לאיזה שרת נשלחים המיילים של העסק ואם Gmail יסמן אותם כספאם. כשהוא מוגדר נכון, אף אחד לא שם לב אליו. כשיש בו טעות, האתר נעלם, טפסים מפסיקים להגיע והמיילים לא נמסרים.

במדריך הזה נסביר:

• מה זה DNS ולמה האינטרנט צריך אותו;
• מה קורה בשנייה שבין הקלדת הכתובת לפתיחת האתר;
• אילו רשומות DNS כל בעל אתר צריך להכיר;
• איך DNS משפיע על המייל העסקי;
• איך מחברים דומיין לאתר ב-Webflow, WordPress ו-Wix;
• איך מעבירים אתר לפלטפורמה חדשה בלי השבתה, ואילו טעויות כדאי להימנע מהן.

מה זה DNS במילים פשוטות

DNS (Domain Name System, מערכת שמות המתחם) היא מערכת מבוזרת שמתרגמת שמות של אתרים לכתובות IP. מחשבים ושרתים מתקשרים זה עם זה לפי כתובות מספריות, כמו 203.0.113.10. אנשים זוכרים שמות, כמו rjlstudio.co.il. התפקיד של DNS הוא לגשר בין שני העולמות.

הדימוי הקלאסי הוא ספר טלפונים. אתם יודעים את השם של מי שאתם רוצים להשיג, וספר הטלפונים נותן לכם את המספר. ההבדל הוא שב-DNS אין ספר אחד: המידע מפוזר בין אלפי שרתים ברחבי העולם, וכל אחד מהם אחראי רק על חלק קטן.

קצת היסטוריה

ברשת ARPANET, האבא של האינטרנט, לא היה DNS. רשימת כל המחשבים ברשת נשמרה בקובץ טקסט אחד, ומי שרצה להוסיף שרת היה פונה למרכז המידע של הרשת ומבקש שיעדכנו אותו ידנית. כשהרשת גדלה, הקובץ הזה הפך לצוואר בקבוק. בשנות ה-80 הוגדר DNS: מערכת אוטומטית, היררכית ומבוזרת, שבה כל ארגון מנהל את הרשומות של הדומיינים שלו בעצמו.

דומיין, כתובת IP ושרת: מה ההבדל

שלושה מושגים מתבלבלים ביניהם כל הזמן:

• דומיין הוא השם שאתם קונים אצל רשם דומיינים, למשל example.co.il. הוא שייך לכם כל עוד אתם מחדשים אותו.
• כתובת IP היא הכתובת המספרית של השרת שבו האתר יושב. היא יכולה להשתנות כשעוברים לפלטפורמה או לספק אחר.
• DNS הוא הקישור ביניהם: הרשומות שאומרות לאינטרנט לאיזו כתובת IP הדומיין שלכם מפנה.

לכן אפשר להחליף פלטפורמה, למשל לעבור מ-WordPress ל-Webflow, ולשמור את אותו דומיין. מה שמשתנה הוא רק הרשומות ב-DNS.

איך DNS עובד: מה קורה כשמקלידים כתובת

התהליך כולו לוקח בדרך כלל עשיריות שנייה, אבל יש בו כמה שלבים. נניח שמשתמש מקליד בפעם הראשונה כתובת של אתר:

1. בדיקת זיכרון מקומי. הדפדפן ומערכת ההפעלה בודקים אם הכתובת כבר שמורה אצלם מביקור קודם. בנוסף יש במחשב קובץ hosts, שבו אפשר להגדיר ידנית התאמה בין שם לכתובת. מפתחים משתמשים בו כדי לבדוק אתר חדש לפני שמעבירים אליו את הדומיין.

2. פנייה לשרת הפותר (Resolver). אם התשובה לא נמצאה, הבקשה עוברת לשרת DNS פותר. בדרך כלל זה השרת של ספק האינטרנט, אבל אפשר להשתמש בשרתים ציבוריים כמו של Google ‏(8.8.8.8), של Cloudflare ‏(1.1.1.1) או של Quad9 ‏(9.9.9.9).

3. שרת השורש (Root). השרת הפותר שואל את אחד משרתי השורש איפה נמצא המידע על הסיומת, למשל ‎.il או ‎.com.

4. שרת הסיומת (TLD). שרת הסיומת מפנה לשרתים שמנהלים את הדומיין הספציפי שלכם.

5. השרת הסמכותי (Authoritative). זה השרת שבו שמורות הרשומות האמיתיות של הדומיין. הוא מחזיר את כתובת ה-IP.

6. חזרה לדפדפן. השרת הפותר מעביר את הכתובת לדפדפן, שומר אותה אצלו לזמן מוגדר, והדפדפן פונה לשרת של האתר וטוען את העמוד.

מטמון ו-TTL

אם כל ביקור באתר היה עובר את כל השלבים האלה, האינטרנט היה איטי בהרבה. לכן כל שרת בדרך שומר תשובות במטמון (cache). כמה זמן? את זה קובע ה-TTL (Time To Live), ערך בשניות שמוגדר בכל רשומה. TTL של 3600 אומר שהתשובה נשמרת עד שעה.

ל-TTL יש משמעות מעשית לעסק: כשמשנים רשומה, חלק מהגולשים ימשיכו להגיע לכתובת הישנה עד שהמטמון אצלם יפוג. זו הסיבה שאחרי שינוי DNS האתר "מתעדכן" אצל אנשים שונים בזמנים שונים.

סוגי שרתי DNS

• שרתים פותרים עושים את העבודה בשביל המשתמש: שואלים, אוספים תשובות ושומרים אותן במטמון.
• שרתי שורש הם ראש ההיררכיה. יש 13 שמות של שרתי שורש, מ-A ועד M, שמופעלים על ידי 12 ארגונים. בפועל מאחורי השמות האלה עומדים יותר מ-1,500 עותקים שפרוסים ברחבי העולם, כך שתקלה במקום אחד לא משביתה את המערכת.
• שרתי סיומת מנהלים סיומות כמו ‎.com, ‎.org או ‎.il. את הסיומת הישראלית מנהל איגוד האינטרנט הישראלי.
• שרתים סמכותיים מחזיקים את הרשומות של דומיינים מסוימים. לרוב אלה השרתים של רשם הדומיין, של ספק האחסון או של שירות כמו Cloudflare.

רשומות DNS שכל בעל אתר צריך להכיר

כל המידע על הדומיין נשמר באזור DNS (DNS zone) שמורכב מרשומות. כשנכנסים לממשק של רשם הדומיין רואים טבלה עם עמודות של סוג, שם, ערך ו-TTL. אלה הרשומות שתפגשו הכי הרבה:

רשומות A ו-AAAA

רשומת A מפנה את הדומיין לכתובת IPv4. רשומת AAAA עושה אותו דבר עבור כתובת IPv6, הפורמט החדש והארוך יותר. כשפלטפורמה מבקשת מכם "להוסיף רשומת A לדומיין הראשי", זה בדיוק מה שהיא מתכוונת אליו.

רשומת CNAME

CNAME היא כינוי: היא אומרת שתת-דומיין מסוים מפנה לשם אחר, ולא ישירות לכתובת IP. השימוש הנפוץ ביותר הוא www, שמפנה לכתובת שהפלטפורמה נותנת. היתרון הוא שאם הפלטפורמה משנה את כתובות השרתים שלה, אתם לא צריכים לעדכן כלום.

רשומת MX

MX קובעת לאיזה שרת נשלח מייל שמגיע לכתובות בדומיין שלכם, למשל office@example.co.il. אם אתם עובדים עם Google Workspace או Microsoft 365, רשומות ה-MX מפנות אליהם.

רשומת TXT

TXT היא רשומת טקסט חופשי. היא משמשת בעיקר לאימות ולאבטחה: Google Search Console, ‏Meta Business ושירותים רבים אחרים מבקשים להוסיף רשומת TXT כדי להוכיח שהדומיין שלכם. גם רשומות SPF, ‏DKIM ו-DMARC, שנדבר עליהן בהמשך, נשמרות בדרך כלל כ-TXT.

רשומות NS ו-SOA

NS מגדירה אילו שרתים הם הסמכותיים לדומיין, כלומר מי מנהל את כל שאר הרשומות. SOA היא רשומת הפתיחה של האזור, עם פרטים טכניים כמו השרת הראשי ומספר הגרסה. את SOA כמעט אף פעם לא עורכים ידנית.

רשומת CAA

CAA מגדירה אילו רשויות אישורים רשאיות להנפיק תעודת SSL לדומיין. זו שכבת הגנה נוספת, אבל חשוב לזכור אותה: אם מוגדרת CAA ולא כוללת את הרשות שהפלטפורמה שלכם עובדת איתה, התעודה לא תונפק והאתר לא ייפתח ב-HTTPS.

DNS והמייל העסקי: SPF, ‏DKIM ו-DMARC

הרבה עסקים מגלים את DNS דרך בעיות מייל. ההצעות שאתם שולחים נוחתות בספאם, או שהודעות מטופס האתר לא מגיעות. ברוב המקרים הסיבה היא רשומות אימות חסרות או שגויות.

• SPF היא רשימה של השרתים שמורשים לשלוח מייל בשם הדומיין שלכם. אם אתם שולחים דרך Google Workspace, דרך מערכת דיוור ודרך ה-CRM, כולם צריכים להופיע ברשומה אחת. שתי רשומות SPF נפרדות לאותו דומיין הן טעות, והן שוברות את האימות.
• DKIM מוסיפה לכל מייל חתימה דיגיטלית. המפתח הציבורי לבדיקת החתימה נשמר ב-DNS, וכך שרת המקבל יכול לוודא שההודעה לא שונתה בדרך ושהיא באמת יצאה מכם.
• DMARC אומרת לשרתי המקבלים מה לעשות עם מייל שנכשל ב-SPF או ב-DKIM: לקבל, להעביר לספאם או לדחות. בנוסף היא שולחת לכם דוחות על מי שולח מיילים בשם הדומיין שלכם.

מאז פברואר 2024 Google ו-Yahoo דורשים שלכל שולח יהיה לפחות SPF או DKIM, ומשולחים בהיקפים גדולים הם דורשים את שלושתם. הפירוט נמצא בהנחיות לשולחי מיילים של Google. גם אם אתם לא שולחים ניוזלטרים, הגדרה נכונה משפרת את הסיכוי שהצעת מחיר תגיע לתיבה הראשית ולא לספאם.

מיילים מטפסי האתר

טופס באתר שולח הודעה מהשרת של הפלטפורמה או ממערכת אוטומציה, ולא מהתיבה שלכם. אם השירות ששולח את ההודעה לא מופיע ב-SPF ואין לו DKIM לדומיין, ההודעות עלולות להיחסם. כשמחברים טפסים ל-CRM, ל-WhatsApp או לתהליכי אוטומציה, כדאי לבדוק את החלק הזה כבר בשלב ההקמה. בדיקה כזאת חוסכת לידים שהולכים לאיבוד בשקט.

איך מחברים דומיין לאתר ב-Webflow, WordPress ו-Wix

לפני שמתחילים, חשוב להבין שיש שני תפקידים שונים, ולפעמים הם אצל ספקים שונים:

• רשם הדומיין הוא החברה שאצלה קניתם את הדומיין ואצלה מחדשים אותו. דומיינים ‎.co.il נרשמים דרך רשמים שמוסמכים על ידי איגוד האינטרנט הישראלי.
• מנהל ה-DNS הוא השירות שבו נמצאת טבלת הרשומות בפועל. לרוב זה הרשם עצמו, אבל אפשר להעביר את ניהול ה-DNS ל-Cloudflare, לספק האחסון או לפלטפורמת האתר.

שתי דרכים לחבר דומיין

1. הוספת רשומות. משאירים את ניהול ה-DNS אצל הרשם ומוסיפים את רשומות ה-A וה-CNAME שהפלטפורמה נותנת. זו הדרך הנפוצה, והיא שומרת על רשומות המייל הקיימות.

2. החלפת שרתי שמות (Nameservers). מעבירים את כל ניהול ה-DNS לפלטפורמה. זה פשוט יותר בהגדרה, אבל אם לא מעתיקים קודם את רשומות ה-MX וה-TXT, המייל של העסק מפסיק לעבוד.

Webflow

בהגדרות האתר, בלשונית Publishing, מוסיפים את הדומיין ו-Webflow מציגה את הרשומות שצריך: בדרך כלל רשומת A לדומיין הראשי ו-CNAME ל-www. אחרי שהרשומות מתעדכנות, Webflow מנפיקה תעודת SSL אוטומטית. אם ה-DNS מנוהל ב-Cloudflare, השאירו את הרשומות שמפנות ל-Webflow במצב DNS only, כפי שממליץ התיעוד של Webflow. עוד על הפלטפורמה במדריך שלנו ל-Webflow, ואם אתם רוצים שמישהו יעשה את זה בשבילכם, אנחנו בונים ומשיקים אתרי Webflow.

WordPress

ב-WordPress הכול תלוי בחברת האחסון. רוב החברות נותנות כתובת IP לרשומת A, או מבקשות להעביר אליהן את שרתי השמות. אחרי החיבור מפעילים SSL בממשק האחסון ומוודאים שהאתר מפנה מ-HTTP ל-HTTPS ומגרסה אחת של הכתובת לשנייה, עם www או בלי. חשוב לבחור אחסון שנותן גם ממשק DNS נוח וגם SSL חינמי.

Wix

Wix מציעה את שתי הדרכים: חיבור דרך שרתי השמות שלה, ואז Wix מנהלת את כל ה-DNS, או חיבור דרך רשומות. אם יש לכם מייל עסקי על הדומיין, ודאו לפני החלפת שרתי השמות שרשומות ה-MX וה-TXT הועתקו לממשק של Wix.

העברת אתר בלי השבתה: TTL, התפשטות ותוכנית עבודה

הרגע הכי רגיש בחיים של DNS הוא מעבר לפלטפורמה חדשה. תוכנית מסודרת מצמצמת את הסיכון כמעט לאפס:

1. מצלמים את המצב הקיים. שומרים צילום מסך או קובץ ייצוא של כל הרשומות: A, ‏CNAME, ‏MX, ‏TXT וכל השאר. בלי זה קל למחוק בטעות רשומה שמישהו הוסיף לפני שנים לאימות שירות כלשהו.

2. מורידים TTL מראש. יום או יומיים לפני המעבר מורידים את ה-TTL של הרשומות שישתנו לערך נמוך, למשל 300 שניות. כך, כשתשנו אותן, השינוי יגיע לכולם תוך דקות.

3. בודקים את האתר החדש לפני המעבר. בודקים אותו בכתובת הזמנית של הפלטפורמה או דרך קובץ hosts: טפסים, תשלומים, פיקסלים והפניות.

4. מכינים הפניות 301. אם כתובות העמודים משתנות, כל כתובת ישנה צריכה הפניה קבועה לכתובת החדשה. אחרת מאבדים דירוגים בגוגל ותנועה מקישורים.

5. מחליפים רשומות בשעה שקטה. משנים רק את מה שצריך, ומשאירים את רשומות המייל בלי שינוי.

6. מוודאים שהשינוי עבר. בודקים בכלים כמו dig או nslookup, או ב-Dig של Google Admin Toolbox, ומוודאים שתעודת ה-SSL הונפקה.

7. מחזירים TTL לערך רגיל. אחרי יום או יומיים של יציבות מחזירים את ה-TTL לערך הרגיל, למשל 3600.

מה זה "התפשטות DNS"

אחרי שינוי שומעים לא פעם שצריך "לחכות 48 שעות להתפשטות". בפועל אין שום התפשטות אקטיבית: הרשומה משתנה מיד בשרת הסמכותי, ושאר השרתים פשוט ממשיכים להשתמש בתשובה הישנה עד שה-TTL שלה פג. לכן TTL נמוך מראש הוא כל הסוד. שינוי שרתי שמות ברמת הסיומת עלול לקחת יותר זמן, כי לרשומות האלה TTL ארוך יותר.

העברה של אתר משלבת DNS, הפניות ושמירה על דירוגים. אנחנו מטפלים בה כחלק משירותי SEO ומיגרציה, ובמדריך לבדיקת SEO טכנית תמצאו מה לבדוק אחרי ההשקה.

אבטחה ומהירות: DNSSEC, ‏DNS מוצפן ו-CDN

DNS נבנה בתקופה שבה אף אחד לא חשב על תוקפים, ולכן נוספו לו עם השנים שכבות הגנה.

DNSSEC

DNSSEC מוסיף חתימות דיגיטליות לרשומות. כך השרת הפותר יכול לוודא שהתשובה באמת הגיעה מהשרת הסמכותי ולא הוחלפה בדרך. זה מונע מתקפות שבהן תוקף "מרעיל" את המטמון ושולח גולשים לאתר מזויף. רוב הרשמים ושירותי ה-DNS הגדולים מאפשרים להפעיל DNSSEC בכמה לחיצות.

DNS מוצפן

בקשות DNS רגילות עוברות ברשת בלי הצפנה, כך שכל מי שנמצא בדרך יכול לראות לאילו אתרים אתם נכנסים. הפרוטוקולים DNS over HTTPS ו-DNS over TLS מצפינים את הבקשות. דפדפנים כמו Chrome, ‏Firefox ו-Edge תומכים ב-DNS over HTTPS.

אבטחת החשבון אצל הרשם

הפרצה הנפוצה ביותר בכלל לא קשורה לפרוטוקול: מישהו משיג את הסיסמה לחשבון אצל רשם הדומיין ומשנה את הרשומות. הפעילו אימות דו-שלבי, השתמשו בכתובת מייל שנשארת בעסק ולא אצל עובד או ספק לשעבר, והפעילו נעילת העברה (Transfer Lock) אם הרשם מציע אותה. כך גם סיסמה שדלפה לא תספיק כדי להשתלט על הדומיין.

DNS ומהירות האתר

זמן התשובה של DNS הוא חלק מזמן הטעינה של כל ביקור ראשון. ספקי DNS גדולים מחזיקים שרתים קרוב למשתמשים ועונים מהר. הרבה פעמים DNS משולב ב-CDN, רשת שמגישה את קבצי האתר מהשרת הקרוב לגולש. הסברנו את זה במדריך מה זה CDN.

טעויות DNS נפוצות ואיך להימנע מהן

שוכחים לחדש את הדומיין

דומיין שפג תוקפו מפסיק לעבוד, יחד עם האתר והמייל. במקרה הגרוע מישהו אחר רושם אותו. הפעילו חידוש אוטומטי ושמרו אמצעי תשלום מעודכן.

מחליפים שרתי שמות בלי להעתיק רשומות

זו הסיבה הנפוצה ביותר למייל שמפסיק לעבוד יום אחרי השקת אתר חדש. לפני שינוי Nameservers מעתיקים את כל הרשומות לספק החדש.

שתי רשומות SPF או SPF בלי כל השולחים

לכל דומיין צריכה להיות רשומת SPF אחת, שכוללת את כל השירותים ששולחים בשמו. כשמוסיפים מערכת דיוור או CRM חדשים, מעדכנים את הרשומה הקיימת ולא מוסיפים עוד אחת.

ניהול DNS בחשבון של מישהו אחר

אם הדומיין רשום על שם מעצב, מפתח או עובד שעזב, אתם תלויים בו בכל שינוי. הדומיין צריך להיות רשום על העסק, בחשבון שלכם, ולספקים נותנים הרשאות גישה.

אתר שנפתח רק עם www או רק בלי

הגדירו את שתי הגרסאות ובחרו אחת כראשית. השנייה צריכה להפנות אליה בהפניה קבועה, כדי שגוגל לא יראה שני אתרים זהים.

איך RJL Studio עוזרת עם דומיינים, DNS והשקת אתרים

ברוב הפרויקטים שלנו DNS הוא החלק הקטן ביותר מבחינת זמן, וגם החלק שהכי מסוכן לפספס בו פרט. כשאנחנו משיקים אתר חדש או מעבירים אתר קיים ל-Webflow, ל-WordPress או ל-Wix, אנחנו:

• ממפים את כל הרשומות הקיימות ומוודאים שהמייל והאינטגרציות ממשיכים לעבוד;
• מתכננים את המעבר עם TTL נמוך, הפניות 301 ובדיקה של טפסים, פיקסלים ותשלומים;
• מגדירים SPF, ‏DKIM ו-DMARC כך שהמיילים מהאתר ומה-CRM יגיעו לתיבה הראשית;
• מחברים את האתר ל-Search Console ולכלי האנליטיקה, ובודקים את האינדוקס אחרי ההשקה.

רוצים להשיק אתר חדש או להעביר אתר בלי לאבד תנועה ומיילים? השאירו פרטים ונחזור אליכם עם תוכנית עבודה.

שאלות נפוצות על DNS

כמה זמן לוקח לשינוי DNS להתעדכן?

זה תלוי ב-TTL של הרשומה. אם ה-TTL היה 300 שניות, רוב הגולשים יראו את השינוי תוך דקות. אם הוא היה 86,400 שניות, כלומר יממה, חלק מהגולשים יגיעו לכתובת הישנה עד יממה. שינוי שרתי שמות עלול לקחת יותר זמן.

האם אפשר להחליף פלטפורמה ולשמור על אותו דומיין?

כן. הדומיין שייך לכם ולא לפלטפורמה. במעבר משנים רק את הרשומות שמפנות לאתר, משאירים את רשומות המייל כמו שהן, ומגדירים הפניות 301 לכל כתובת שהשתנתה.

למה המיילים מהאתר שלי נוחתים בספאם?

ברוב המקרים חסרות רשומות SPF או DKIM לשירות ששולח את ההודעות, או שאין רשומת DMARC. בדקו אילו שירותים שולחים מיילים בשם הדומיין, וודאו שכולם מופיעים ב-SPF ושיש להם DKIM.

מה ההבדל בין רשם דומיין לבין חברת אחסון?

רשם הדומיין מוכר ומחדש את הדומיין, ולרוב גם מנהל את רשומות ה-DNS. חברת האחסון מחזיקה את קבצי האתר בשרת. בפלטפורמות כמו Webflow ו-Wix האחסון כלול בתוכנית, ואתם רק מפנים אליהן את הדומיין.

האם כדאי להעביר את ניהול ה-DNS ל-Cloudflare?

זה מתאים כשרוצים ממשק נוח, DNS מהיר, DNSSEC והגנה מפני מתקפות. במעבר חשוב להעתיק את כל הרשומות ולבדוק מה הפלטפורמה של האתר מבקשת לגבי מצב ה-proxy. לאתר קטן שעובד היטב אצל הרשם אין חובה לעבור.